בטח כל שנה כמה ימים לפני הסילבסטר יהיה לך את אותו השיר בבית, הבן שלך מבקש שתוציא אותו ואתה… אתה לא יודע מה להגיד. ראש השנה הוא יום שמדאיג את ההורים ומעמיד אותם במצב קשה, במיוחד כאשר בננו בגיל החוקי. כשאתה עדיין לא בגיל, התשובה קלה: עד גיל 18 אתה לא יוצא בלילה. אנו מניחים שכשהם יגיעו לגיל הזה הם יהיו אחראים מספיק כדי לדאוג לעצמם. עם זאת, החברה בה אנו חיים אינה מאפשרת למתבגרים להתבגר מהר כמו פעם.
לפני כמה עשורים, צעירים לא היו מוגנים מדי כמו שהם עכשיו והם הפכו עצמאיים לפני הבית. נכון להיום תנאי העבודה כמו גם המצב הכללי של המדינה מקשים מאוד על צעירים להתבגר באותו גיל כמו קודם. לכן בבית ההורים קל מאוד להמשיך ולשמור על תפקיד המתבגר ורבים נתקעים בו, לכן אנו עומדים בפני צעירים בגיל החוקי שמתנהגים כאילו היו בני 15.
מה עושים באותם מקרים?
להעריך את כל גורמי הסיכון
אין תשובה נכונה כי ההורים חייבים להעריך את כל נסיבות המצב, למשל, זה לא אותו דבר לגור בעיירה קטנה, שבה כולם מכירים, מאשר בעיר גדולה , זה לא אותו דבר ללכת לצאת לבר מהפינה מאשר למסיבת מועדון לילה עם בר פתוח, איך הוא יכול לחזור הביתה? הליכה? האם צריך לקחת מונית? לבד או מלווה?… עלינו גם להעריך עד כמה הבן שלנו אחראי: האם הוא תמיד עמד בלוחות הזמנים? אתה בדרך כלל משקר? להימנע מאחריות? האם אתה מקבל את הכישלונות שלך? האם אתה יודע איך לשלוט? חזרת פעם הביתה שיכורים? … יש הרבה משתנים שצריך לקחת בחשבון, בגלל זה אי אפשר להגדיר גיל ספציפי, אנחנו יכולים למצוא בני נוער בני 16 הרבה יותר אחראים מצעירים בני 20 . עם זאת, תמיד יש כמה גורמים שמגבירים את הסכנה שהלילה לא יסתיים כמו שהיינו רוצים, כמו מסיבות במקרו-מועדונים… צריך להעריך את זה ולקבוע על סמך גבולות ולוחות זמנים.
להגיע להסכמה בין השניים
הדבר הטוב ביותר הוא להיות כנה איתם מההתחלה וששני הצדדים יגיעו להסכמה. במקרה של אמירת "לא" יש להבהיר את החששות שיש להורים ולבקש את הבנתם. זה שאסור להם לצאת בערב ראש השנה לא אומר שהם לא יכולים לצאת בלילה אחר בשנה. כולנו יודעים שזה לילה שבו קל לחרוג מהגבולות ושבטיחותו לא תלויה כל כך בו אלא גם בשאר האנשים שיהיו בסביבה .
אם תיתן את השלילה לתשובה, תצטרך להיות מוכן להגיב לכל התשובות שלהם ואולי אפילו לא תדע מה לענות ליותר מאחת. היו מוכנים והימנעו מהתשובות הלקוניות כגון: "למה לא" אם אינכם רוצים שילדכם יסתיים טינה לאי הוגן. הימנע גם מהוויכוחים שבהמשך יכולים להתהפך נגדך, למשל הורים רבים בוחרים בביטוי: "כל עוד תמשיך לגור בבית הזה אתה תעשה מה שאני אומר". עם זאת, למרות שזה עשוי להיות יעיל, ההורה נותן תמונה של חוסר עקביות אם הוא אמר לו בעבר שבגיל 18 הוא יכול לעזוב, זה נורמלי שהם יטענו משהו שהובטח להם גם אם עדיין אין להם הכישורים הדרושים לניהול היציאה בצורה נכונה.
להיפך, אם תשובתכם היא "כן", עליכם לוודא שהכללים ברורים מאוד מההתחלה ושאין קצוות רופפים. בדרך כלל בני נוער ישתפו פעולה מאוד בהקשר הזה אם תשחררו אותם, אבל קחו בחשבון שהם עלולים בסופו של דבר לשקר לנו לגבי התנאים. מה אם המסיבה במקום להיות בבית של חבר שלך תהיה בדיסקוטק בפאתי? בסופו של דבר ההורים הם אלה שיובילו, הילדים יהיו אלה שיצטרכו להתפטר בעצמם ולהסכים אם ירצו לעזוב. בלי קשר, זה לא אמור להיות קשה לנהל איתם משא ומתן אם הוגדרו גבולות מוקדם בהורות.
מבחן אחרון
במקרה שהורים נותנים לילדם לצאת בלילה, עליהם לראות בבילוי זה מבחן אחרון למתבגרים ליישם את כל הערכים שלמדו עד כה, כי דברים לא משתנים מהיום למחר … צריך גם להבהיר להם שאנחנו רואים בהם אנשים אחראים ושאם נותנים להם לעזוב זה בגלל שיש להם הבעת אמון שלנו … ושמצד שני נרצה להמשיך לשמור על … ערב ראש השנה נתפס כיציאה הוא מיוחד וגורם לכל המתבגרים להתרגש, לכן, לא תמיד נוכל להימנע ממנו, כי מה שהיום עשוי להיות ערב ראש השנה המחר יכול לחזור על ההיסטוריה עם מסיבת הקרנבל, או הקונצרט של X זמר, או הלילה של סן חואן. הם צריכים לראות שאם אתה נותן להם לצאת זה כ"מתנה" על התנהגותם הטובה לאורך כל השנה.
מה אם הוא יחזור הביתה שיכור או שיכור?
אמנם הגיל לא צריך להיות זה שקובע, אבל האמת היא שמגיל 18 צעירים יכולים ללכת כמעט לכל המסיבות ולצרוך אלכוהול. אז מה אנחנו יכולים לעשות אם הבן שלנו חוזר הביתה שיכור? הדבר הכי טוב הוא שתטפלי בשכרות ותחכי שזה יעבור, זה לא יעזור לו להגיד לו באותו רגע כי הוא לא יקשיב לך ורק תתמרר. ברגע שהוא טוב יותר, כדאי שתדברי איתו ברוגע אך בנחישות, ומעל הכל, עליך להיות עקבית עם מה שאתה מחליט.
לבסוף, עלינו לזכור שיש לקבוע את הגבולות, הנורמות והערכים מתחילת החינוך ולהוות דוגמה, גם כך שזה לא מבטיח לנו שישימו לב אלינו במצב ספציפי, אבל לפחות הם. ייקח את דעתנו יותר בחשבון.